לאחרונה הייתי בפורטוגל במשך חודש.
שכרתי אוטו כי מתברר שבדרום אי אפשר להסתדר עם תחבורה ציבורית,
ונהגתי לבד, במדינה שאני לא מכירה, בכבישים שבחיים לא נסעתי בהם. וזה ממש תענוג.
אבל... מה לא קרה לי עם האוטו השכור פה? גררו לי אותו כי חניתי במקום אסור,
התמרור היה בפורטוגזית ונאלצתי לשחרר אותו בתחנת המשטרה, והייתי צריכה להתמודד עם הבירוקטיה הפורטוגזית.
והכל לבד!
האמת שהופתעתי לטוב, זה היה יותר קל מאשר בארץ, הם היו מאוד נחמדים ואחרי שלושת רבעי שעה כבר הייתי חזרה על הכביש.
פעם אחרת נגמרה לי חבילת הגלישה בדיוק באמצע הנהיגה, פתאום אין וייז, אין google maps, ואני לא יודעת לאן ליסוע, הייתי צריכה לרדת לצד הכביש ולחדש את החבילת גלישה, ותודה לחברת הסלולר שלי שלא טרחה לשלוח לי התראה לקראת סיום החבילה.
אבל, כל יום פה הרפתקה חדשה.
חרשתי פה את כל אזור הדרום, כל יום חוף אחר, והרגשתי כמו מגלה ארצות.
העליתי כמה פוסטים על המסע שלי והמון בנות כתבו לי
שהלוואי והיה להן את האומץ לנסוע לבד, שאני אמיצה, שאני השראה, והן גם רוצות לנסוע לבד,
וזה החלום שלהן,
והאמת הופתעתי מהתגובות ויצא לי לחשוב על זה המון, האם אני באמת כזאת אמיצה כמו שאתן חושבות?
ומה התכונות שצריך באישיות כדי לעבור מלחלום על משהו לעשות אותו.
גיבור שיוצא להרפתקה, עושה דרך, צריך להתמודד עם מבחנים קשים, הוא עובר תהליך פנימי ותהליך מול העולם ובסוף הוא מתגבר על המשברים, מנצח וחוזר הביתה, אבל בנאדם אחר, כי הוא עבר טרנספורמציה.
תחשבו על זה, כל הסרטים ההוליוודיים, כל הספרים ואפילו ספרי ההיסטוריה מבוססים על "מסע הגיבור"
יש לזה ממש שלבים אופיינים – הגיבור שחי חיים רגילים, פתאום נופלת עליו איזה צרה, הוא חייב להתמודד איתה, ואז הוא יוצא למסע או לשליחות ויש לו כל מיני אתגרים שנראה כאילו לא יצליח לעמוד בהם, אבל הוא מצליח להתגבר ולהתמודד ואז הוא עובר טרנספורמציה, והוא חוזר מהמסע בנאדם אחר.
זה סוג של תהליך אוניברסלי שכולם, בכל התרבויות, מזדהים עם התהליך הזה. תחשבו על גיבורים כמו דורותי בארץ עוץ, הארי פוטר, ומבחינה היסטורית משה רבנו, בודהה וגם ישו - כל הסיפורים האלה הם בעצם מיתוסים שמציגים את מסע הגיבור ואלה רק כמה מהם.
מסע הגיבור מדבר בעצם על איך בנאדם משתנה כשהוא מתמודד עם דברים שהם מחוץ ליכולות הרגילות שלו.
אז בעיני כל יציאה לדרך להגשים את החלומות שלנו היא "מסע הגיבור" שבסוף אנחנו עוברות טרנספורמציה שהופכת אותנו לטובות יותר.
וזה לא משנה אם "המסע" שלנו זה להקים עסק חדש, לעבור למדינה אחרת, או לנסוע לטייל לבד בחו"ל,
הבעיה שרובנו נתקעות.
אנחנו מבלות המון זמן ב"להתכונן" למימוש של החלום הזה,
לקרוא עוד ספר, ללכת לעוד הרצאה, לקחת עוד קורס, ולחכות שהכוכבים יסתדרו בשורה ואנחנו נקבל איזה אות משמיים לצאת לדרך.
אז מה עוזר לי לקום ולנסוע לטייל לבד בפורטוגל גם אם אין לי פרטנר או פרטנרית לטיול (היי לכל החברות שלי שהבריזו לי ברגע האחרון)?
אז הנה שלושה טיפים חשובים שיעזרו לך לצאת לדרך ולהפוך את החלומות שלך למציאות,
טיפ מס' #1 זה להבין שאומץ זה לא ההיפך מפחד. אני בנאדם עם המון חרדות ופחדים, תוך כדי הטיול עצמו, היו ימים שהיה לי ממש קשה, והייתי צריכה ממש לעודד את עצמי, לעשות עם עצמי עצמי שיחה, ולהרגיע את עצמי. אז היכולת להכיל את הפחדים שלנו, להבין שהם שם וזה בסדר, ובכל זאת לצאת ולעשות את הדבר שאנחנו רוצות, ולהבין שיהיו רגעים שנצטרך לעשות עבודה רגשית ועבודה מנטלית כדי לתחזק את עצמנו מבפנים.
טיפ #2 להבין שאין דבר כזה לא לקחת סיכונים. נכון, העולם הוא מקום מסוכן, ובכלל, לחיות זה מסוכן מאוד, המון דברים רעים יכולים לקרות, וברור שצריך לבדוק קודם לפני קופצים למים, ולקחת סיכונים מחושבים. אבל יותר מסוכן לא להגשים את החלומות שלך ואח"כ להתחרט כי אז את לא ממש חיה אלא רק מתקיימת.
טיפ #3 היכולת לשאת אי-ודאות. לפעמים אנחנו לא יודעות מה מצפה לנו בצעד הבא, ובכל זאת אנחנו הולכות קדימה עם מה שהלב שלנו רוצה לעשות. וכשאת לא מחכה לאנשים אחרים, שיעשו בשבילך או שיבואו איתך, אז התפיסה שלך על עצמך גם כן משתנה מאוד, את מפתחת כבוד עצמי, ובטחון עצמי, וזה ממלא לך את החיים באיזה שמחה.
אז עכשיו את יודעת שאומץ זה לא ההיפך מפחד, ושלקום ולהגשים את החלום שלך זה מה שייתן לך חיים מלאים בהרפתקאות נהדרות שישאירו אותך צעירה בלב.
Comments