מי עוד מתעוררת ב 4 לפנות בוקר, ומחכה ששאר העולם יתעורר?
במאמר ובסרטון שלפניכן אני מגלה כמה מהטיפים הכי שווים לשנת לילה איכותית ומתוקה, גם בגיל המעבר.
אז קבלו 10 טיפים לשנת לילה איכותית.
כשהייתי בערך בת 45 הייתי מוצאת את עצמי ערה בארבע לפנות בוקר, חושבת על כל מיני דברים שאני צריכה לעשות, מתהפכת מצד לצד, דואגת ומשחזרת בראש כל מיני דברים שקרו לפני 10 שנים.
היום אני יודעת שזה אחד הסימפטומים של גיל המעבר,
אבל אני יודעת את זה רק בגלל שקראתי עשרות מחקרים בתחום,
בגלל שאני כל הזמן עונה על שאלות שלכן בקהילה שלי לייף סטייל מעל 40/50,
אבל אז לפני 10 שנים עשיתי על זה גוגל ולא מצאתי שום דבר שמקשר בין מה שאני עוברת לסימפטומים של גיל המעבר.
רופאת המשפחה הציעה לי כדורי שינה, לקחתי פעמיים-שלוש ולא אהבתי את ההשפעה של זה, אז הפסקתי,
מטפלים טבעיים הציעו לי לנסות מלטונין,
אף אחד לא קישר את זה לגיל המעבר,
אף אחד לא הסביר לי שזה חלק מהתסמינים שצפויים לקרות בגיל הזה.
ואז גיליתי מתוך הקריאה של חומר מדעי שגיל המעבר משפיע לא רק על הפריון שלנו,
כי הירידה ברמות האסטרוגן משפיעה כמעט על הכל בגוף,
רמות האסטרוגן בגוף שלנו יורדות באופן דרמטי,
וזה גורם לכל המערכת ההורמונלית להשתבש, ואז להתאזן מחדש, וזה לוקח זמן.
אז איך זה קשור לשינה?
גזע המוח אחראי על שינה וערות, וכשמגיע אליו פחות אסטרוגן, מתחילות הפרעות שינה.
ויש גם את הפרי-מנופואז Perimenopause שאלה השנים שלפני.
זה כמו הבקרוב של הסרט, אנחנו כבר מתחילות להרגיש חלק מהסימפטומים,
החדשות הטובות הן שזה עובר, הגוף מתאזן מחדש.
אבל זה לוקח זמן, וגם דורש סוג של דיוק מחדש של הרגלי השינה.
אני היום ישנה ממש טוב, ויש לי כמה רוטינות שעוזרות לזה לקרות.
השינה בגילאים שלנו זה משהו שצריך לשמור עליו.
אי אפשר לצפות שזה יבוא בקלות כמו פעם.
אחד השינויים הראשונים שקרו לי עם הגיל זה שאני מתעוררת הרבה יותר מוקדם מאשר פעם.
אני קמה ביקיצה טבעית בין בבוקר 5-6.
ואני אוהבת את השעות האלה, אלה שעות של שקט, יש לי הזדמנות לחשוב בשקט לפני שהעולם מגיע אלי עם כל מיני דרישות.
אני חייבת להגיד שגם בתקופה שהייתי מתעוררת ב 4 לפנות בוקר, הייתי מסתכלת על זה בתור הזדמנות, בתור זמן לעצמי, לחשוב ולכתוב את המחשבות שלי, ולעשות סוג של התקדמות עם עצמי מבחינת לדייק את החיים שלי.
אז אני מסתכלת על גיל המעבר בתור סוג של מסע, והתעוררויות הלילה האלה הן הזדמנות לעשות בדיקה רגשית ורוחנית של החיים שלך.
בגלל שאני קמה בין 5-6 בבוקר אז אני הולכת לישון לפני 22:00 אחרת אני מרגישה שאין לי "דלק" להעביר את היום, וגם מצב הרוח שלי פחות טוב.
יש גם ביטוי כזה - המקדים לישון, מאחר למות.
אני מרגישה שככל שאני מתבגרת הגוף שלי מאותת לי ללכת לישון יותר מוקדם.
אז אני מתחילה להתכונן לקראת שינה בסביבות 21:00, ואני נרדמת בסביבות 22:00.
אני לא אוהבת טלביזיה בכלל, ואין לי בכלל טלביזיה בבית. אני לא צופה בחדשות, אם אני רוצה לדעת מה קורה בעולם אני קוראת אונליין, אבל בטח שלא לפני השינה, כי יש בזה משהו מאוד מעורר שמכניס לסטרס. ואני בכלל משתדלת לא לצרוך תוכן מפחיד או אלים. כמו שאני מקפידה על אוכל בריא ולא ג'אנק פוד, אני גם מסננת את מה שאני צורכת מבחינה מנטלית ובטח ובטח לפני שאני הולכת לישון.
אם אני מרגישה שהראש שלי עסוק בכל מיני בעיות לפני השינה אז אני כותבת ביומן, מוציאה הכל החוצה, ועושה download לכל מה שמטריד אותי.
אני ממש מקפידה שחדר השינה שלי יהיה חשוך לגמרי, בלי מכשירים חשמליים שמהבהבים באור קטן, אם יש עיניות אדומות של מזגן למשל אפשר להדביק עליהם משהו כדי לקבל חושך מוחלט.
חשוב לי גם שחדר השינה שלי יהיה מקום עוטף ורגוע, עם צבעים שקטים, עם וילונות רכים שמרככים את החדר וגם מרככים את התהודה של רעש מבחוץ. ואני תמיד מעדיפה חומרים טבעיים כמו קש וכותנה.
יש ימים שאני עושה גם מנוחת צהריים קצרה, של 20 דקות - חצי שעה שאני מרגישה שהיא עוזרת לי לישון טוב יותר בלילה. אני מרגישה שאם אני מגיעה למצב של עייפות יתר אז הגוף שלי נכנס לסטרס ובסופו של דבר זה גורם לשינה פחות רגועה בלילה.
אז בצהריים זאת לא חייבת להיות שינה ממש, לפעמים אני עושה סוג של מדיטציה שנקראת yoga nidra אפשר למצוא את זה ביוטיוב, ועשרים דקות כאלה זה מאוד מרענן.
בערב לפני השינה אני לוקחת 3 כדורי מגנזיום, זה עוזר מאוד להרגיע את מערכת העצבים.
ועוד דבר שממש עוזר לשינה טובה זה הליכה. אני הולכת ערב עם הכלבה שלי, מקפידה על מינימום 10,000 צעדים ואני שמה לב שבימים שאני הולכת יותר מהרגיל, אני ישנה עוד יותר עמוק וחזק.
אולי גם אתן בתקופה שאתן מתעוררות בשלוש לפנות בוקר עם מחשבות על דברים שאתן רוצות לשנות בחיים שלכן, אולי אתן כבר עושות שינוי - מקימות עסק חדש, נפרדות מזוגיות שכבר לא עובדת בשבילכן.
כולנו בסוג של מסע בגיל הזה, וחשוב לדעת שהתעוררויות לילה זה אמנם מאתגר, אבל גם חלק נורמלי מתסמיני גיל המעבר.
Comments