הפסקתי לאכול סוכר למשך 30 ימים - הנה מה שקרה

הישראלי הממוצע צורך 32 כפיות סוכר ביום, וזה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת הסוכר.

וסוכר ממכר פי 8 יותר מקוקאין!

למה קשה לנו כל כך להפסיק לאכול סוכר ומתוקים?

זה לא בעיה של משמעת עצמית, זה תהליך כימי והורמונלי בגוף שלנו ובגלל זה קשה לנו לשלוט על זה.

אוכל הוא לא רק קלוריות, והוא לא רק דלק שנותן לנו אנרגיה, אוכל הוא גם אינפורמציה.

וכשאנחנו אוכלים משהו מתוק, משתחררת כמות עצומה של דופמין במוח שיוצרת תחושה של 'היי', שלווה ואושר.

כשאוכלים סוכר באופן קבוע סף הרגישות של הרצפטורים לדופמין עולה, ובעצם גורם לנו להצטרך יותר ויותר סוכר כדי להגיע לאותה תחושה של היי ומצב רוח טוב שהיו לנו קודם.

זאת לא אכילה רגשית, וזה לא בעיה של משמעת עצמית, אז אנחנו יכולים להפסיק להאשים את עצמנו.

אני הפסקתי לצרוך סוכר כדי לתת לגוף שלי להחלים ממשבר בריאותי קשה שהיה לי עם התפרצות של פסוריאזיס שכיסה חלקים גדולים מהגוף שלי.

איך הפסקתי לאכול סוכר ומתוקים?

הנה כמה טיפים שעזרו לי:

הדבר הראשון שעשיתי כדי להיגמל זה הפסקתי לאכול כל דבר שיש בו סוכר, כי ככל שאנחנו אוכלים יותר סוכר ככה אנחנו גם רוצים יותר סוכר.

סוכר מגיע בכל מיני שמות: פרוקטוז, מלטוז, דקסטרוז אלה כולם שמות שונים לסוכר. תתרגלו להתחיל להסתכל על רשימת המרכיבים במזונות מעובדים שמגיעים באריזות.

הפסקתי עם מזונות מעובדים שמגיעים באריזה כי בקטשופ למשל יש יותר סוכר מאשר בעוגיות, וגם בנקניק, בלחם ובמיונז יש סוכר.

הפסקתי גם עם קמח לבן, וכל מה שיש בו קמח כמו פסטה וקרקרים, שהופכים במהירות לסוכר בגוף שלנו.

הטיפ השני שלי זה לא להגיע אף פעם למצב של רעב, כי כשרמות הסוכר בגוף צונחות אז אנחנו מחפשים בוסט מהיר של אנרגיה והמוח שלנו משחק איתנו משחקים ושולח אותנו לדבר שייתן לנו אנרגיה הכי מהר, שזה המתוק.

אם אוכלים ארוחות מאוזנות וסדירות אז הקרייבינג למתוק נעלם.

מה זה ארוחה מאוזנת? ארוחה שיש בה חלבון, ירקות, שומן ופחמימה, וכל ארוחה צריכה להיות בהרכב הזה.

בארוחת בוקר למשל אני אוכלת ביצים או טונה, ומשלבת עם פחמימה נכונה כמו לחם מכוסמת ירוקה או לחם טחינה, לא חייבים להכין לבד יש היום מבחר של לחמים מעולים כאלה בחנויות טבע. פחמימה נכונה יכולה להיות גם פסטה מקמח עדשים או מקמח חומוס או ירק פחממתי כמו בטטה.

אם כל הארוחות שלנו הן בהרכב הזה, ואנחנו לא מדלגים על אף ארוחה, אז יש לנו אנרגיה בלי נפילות סוכר חדות.

אגב, אין טעם לנסות לרדת במשקל במהלך הגמילה מסוכר. אני אכלתי כמויות יותר גדולות מהרגיל כדי לשמור על רמות גבוהות של אנרגיה וכדי לפצות את עצמי על זה שאני לא אוכלת סוכר.

טיפ #3 לא להגיע למצב של צמא, כי לפעמים כשאנחנו לא שותים מספיק, אז הגוף מאותת לנו על רעב. אז לשתות 8-10 כוסות מים ביום לפחות.

טיפ #4

לא להסתמך על אוכל שקונים בחוץ – תמיד לקחת קופסה נדיבה שיש בה ביצים קשות, ירקות, פרוסת לחם, אגוזים. העיקר לא להגיע למצב של רעב שייאלץ אותנו לקנות חטיפים שמכילים סוכר.

טיפ #5 להמתיק את את התה עם קליפות קנמון, את הקפה ואת השוקו להמתיק עם קנמון טחון.

טיפ # 6

להשתדל לא להיות בסטרס, כי סטרס מעלה את רמות הקורטיזול, שזה הורמון הסטרס שגורם לנו לרעב.

טיפ #7

לישון מספיק שעות בלילה. 7-8 שעות בלילה זה אידאלי, כי כשישנים פחות מזה העייפות גורמת לנו להרגיש רעבים.

אז מה קורה כשמפסיקים לאכול סוכר ומתוקים?

מחקרים מראים שכשמפסיקים לצרוך סוכר הגוף מבטא ממש תסמיני גמילה ולכן הימים הראשונים הם הקשים ביותר.

פחות סוכר בגוף זה גורם לירידה חדה ברמות הדופמין, ורמות נמוכות של דופמין גורמות למצבי רוח, עייפות, כאבי ראש ואפילו חרדה.

למה לצפות?

הימים הראשונים הם לא קלים. אני הרגשתי עייפות עצומה, עצבנות ורעב תמידי, אבל אחרי כמה ימים הכל נרגע ואפשר לרדת מרכבת השדים של הסוכר.

אחרי חמישה ימים הרגשתי שהצלחתי לשבור את הלופ של הדופמין. הרגשתי יותר אנרגטית ורוב הסימפטומים נעלמו.

אחרי 10 ימים הקרייבינג למתוק נעלם לגמרי, ואחרי 3 שבועות הפסקתי להיות רעבה כל הזמן והעור התחיל להתנקות. גם הפסוריאזיס התחיל להחלים ומאז לא היה לי כזה התקף חמור.

עברו כמה שנים מאז שהפסקתי לאכול סוכר ומתוקים, וזה לא מפתיע שאני עדיין בוחרת לוותר על סוכר.

אני הרבה פחות מחמירה ממה שהייתי פעם, ועכשיו שהגוף שלי מאוזן, אני מרשה לעצמי להנות ממתוק מדי פעם כשאני עם משפחה וחברים. אבל לא על בסיס יומיומי.