5 הרגלים של מיליונרים ששינו לי את החיים

הסרטונים הכי נצפים שלי בערוץ היו על איך להתלבש בסטייל כדי להראות צעירה, ועל משחות אנטי אייגינג.

אבל בשביל טיפוח צריך כסף. בשביל איפור ומוצרי ביוטי ותוספי מזון צריך כסף, בשביל סטייל צריך כסף ובשביל לטייל בעולם צריך כסף.

אז איך מתחזקים סגנון חיים כזה בלי להרוג את עצמנו בעבודה?

איך מממנים רמת חיים כזאת? ובעיקר איכות חיים כזאת, כי מה שחשוב באמת בעיני זה לא לקנות תיקי מעצבים או תכשיטים, אלא שתהיה לי אפשרות לקום בבוקר ולעשות בדיוק מה שאני אוהבת לעשות. לנסוע לחו"ל מתי שבא לי, לעשות הליכה בים באמצע היום, ולחיות בלי סטרס.

זה לא אומר שאני לא עובדת, אני מאוד אוהבת לעבוד כי אני אוהבת את מה שאני עושה, והעבודה שלי נותנת לי גם המון תחושה של משמעות, אבל בניתי לי חיים כאלה שאני יכולה לעבוד באיזה שעות שבא לי, ומכל מקום בעולם.

אני משתפת אתכן במסע שאני עשיתי מלהיות שכירה, למקום שאני נמצאת היום, שאני חיה את החיים שתמיד חלמתי עליהם.

ובעיקר אני רוצה לדבר על איך אשה יכולה לייצר לעצמה לייפסטייל כזה.

אני רוצה להתחיל בזה שהצמיחה הכלכלית שלי לא מבוססת על עזרה מההורים, ההורים שלי אפילו לא שילמו לי על הלימודים באוניברסיטה, וגם לא עזרו לי עם דירה, ואין לי בן זוג שמפרנס אותי, ואני עדיין תומכת בשתי הבנות שלי, ששתיהן בשלב שהן לומדות מקצוע. ודווקא זה נותן לי דחיפה לייצר לעצמי בטחון כלכלי. בייחוד לא בא לי להתפשר על חיים שאני לא נהנית מהם.

אני המצאתי את עצמי מחדש כמה פעמים, למדתי פסיכולוגיה ועבדתי במשאבי אנוש בחברת היי טק עד שהבת שלי נולדה, ואז הרגשתי שאני רוצה להיות אמא במשרה מלאה. אז המצאתי לעצמי עבודה אונליין, בבנייה של אתרים משלי, במכירה של ebooks ספרים דיגיטליים, בהצבה של לינקים של אפילייטס, ושיתופי פעולה עם מותגים. אלה כל מיני שיטות ליצירת הכנסות מאתרים אונליין. זה היה הצעד המשמעותי הראשון שעשיתי, שיצרתי עבודה מהבית שבשביל לעשות אותה, אני לא צריכה להיות במקום מסויים פיזית, ואין לי שעות עבודה קבועות, ואני עובדת בשביל עצמי ולא בשביל מישהו אחר. אחרי שהתגרשתי היה לי ברור שאני צריכה למצוא עוד מקורות הכנסה, זה הוביל אותי למדיה החברתית ולהקמה של הקהילה שלי לייף סטייל מעל 40/50, שזה אחד הדברים שאני עושה היום.

אז היום אני הולכת לספר לכן על ההרגלים שיצרתי שעזרו לי להגדיל את ההכנסות שלי, ואת הפרודוקטיביות שלי, ולייצר את הלייפסטיל שאני רוצה.

1. אז ההרגל הראשון זה להתחבר לאנשים שיש להם את אותו ה- mindset של הצלחה. אנשים אמביציוזים שרוצים להתקדם בחיים. אם אנחנו בסביבה של אנשים שליליים שמורידים אותנו כל הזמן, שאומרים לנו שהרעיונות שלנו לא ריאליים, או שאנחנו לא מסוגלים לממש אותם כי אין לנו את הכישורים המתאימים, או שהם מתייחסים באיזה לעג להישגים שלנו. סוג כזה של דיבורים יכול ממש לעצור אותנו מלהתקדם, בייחוד אם זה בא מאנשים משמעותיים בחיים שלנו כמו חברים ומשפחה. אז להקיף את עצמנו באנשים אמביציוזיים שרוצים לצמוח ולהתפתח, שמשקיעים את המאמץ בשביל זה, ולא מרגישים מאוימים כשאנחנו גדלים ונהיים מצליחים יותר.

2. הרגל שני זה לקחת סיכונים. השקעות טובות שיש בהן פוטנציאל לרווח ולעליית ערך הן השקעות שיש בהן סיכון מסויים. זה יכול להיות השקעה בנדל"ן, בביטקוין בשוק המניות, או השקעה בעסק. אני בחרתי להשקיע בנדל"ן. את הדירה הראשונה שלי להשקעה קניתי אחרי שהתגרשתי. קניתי בעצם דירה "על הנייר" מקבלן, זאת אומרת עוד לא היה שם בניין בנוי אלא רק הבניינים הישנים שהיה צריך להרוס קודם ואז לבנות. וקניתי דירה בשכונה שנחשבה לא טובה, ואפילו לא כל כך בטוחה, אבל אני בדקתי את התוכנית העירונית של השכונה וראיתי שהכל יהיה שם פינוי בינוי. וראיתי גם שתהיה שם תחנה של הרכבת הקלה בעתיד. ואלה שני הדברים ששכנעו אותי לקנות שם.

3. ההרגל השלישי זה לא לתת לכסף לשכב בבנק אלא לתת לכסף לעבוד בשבילך. להשקיע אותו במשהו שמייצר תשואה או הכנסה, ובעצם עוזר לך להגדיל את ההון שלנו. במילא בימינו עם האינפלציה שיש, עליות מחירים, אבל בבנק נותנים לנו ריבית אפסית על הכסף שנמצא בחשבון. אז במצב הנוכחי זה פשוט פשע להשאיר את הכסף בבנק ולתת לו לאבד מהערך שלו. הנכס השני שרכשתי זאת דירה בבניין במצב מאוד לא טוב ביפו, בניין שצפוי לקבל אישור לפינוי בינוי.

4. ההרגל הרביעי זה לפזר סיכונים. אחרי שעשיתי את שתי ההשקעות האלה החלטתי שהשקעתי מספיק בארץ, ואני רוצה לגוון את ההשקעות שלי מבחינת הפיזור הגאוגרפי. בספטמבר האחרון נסעתי לפורטוגל. וחוץ מלבלות טוב בחופים של פורטוגל, אני ועוד ארבעה חברים עשינו מרתון של חיפוש נכסים להשקעה, ביקרנו בכמעט ארבעים נכסים, ובסוף החלטנו לרכוש ביחד בניין היסטורי ב- Albufeira, העיר הכי פופולרית בדרום פורטוגל. ואנחנו מתכוננים לשפץ את הבניין להשאיר את המעטפת החיצונית היפה ולחדש את כל הבפנים. נהפוך את זה לחמש דירות מקסימות חדשות לגמרי שמתאימות לתיירים, לנוודים דיגיטליים ול expats שזה אנשים בפנסיה שבאים מכל העולם כדי לחיות בפורטוגל. למי שחושבת שלקנות נדל"ן זו פריבילגיה רק לעשירים, אז זה לא. אני למשל חיה בצורה מאוד מחושבת וחסכנית. אני למשל מכרתי את האוטו שלי כבר לפני כמה שנים כי במחיר של קנייה ואחזקה של רכב ממוצע בישראל, אני יכולה לרכוש עוד נכס. זה השיקול שלי. למשל כשקונים דירה שנמצאת בבנייה אז בדרך כלל משלמים בשלבים. נותנים 30% בחתימה על ההסכם, ואת יתר הסכום מעבירים רק במסירה של הדירה. וכשרוכשים נכס בפורטוגל למשל אפשר להביא הון עצמי של 30% ואת היתר אפשר לקחת כהלוואה מהבנק המקומי.

5. ההרגל החמישי זה לא לפחד לטעות ולא לפחד לקחת סיכון. ותאמינו לי שלא הכל היה ורוד כל כך, היו לי ויש לי התמודדויות ממש לא קלות. למשל, בדירה שלי ביפו האישור לפינוי בינוי נדחה ונדחה כבר שנים, ובינתיים אני צריכה להתמודד עם שוכרים שהם אוכלוסייה חלשה, אנשים ישרים אבל עם קשיי פרנסה, שכמעט כל חודש מבקשים ממני לדחות את תשלום שכ"ד, מבקשים ממני לחלק את התשלום לשלושה או ארבעה תשלומים. וגם יש בעיות קשות במבנה, מרזבים רקובים, רטיבות כל חורף בדירה, דברים שעולים אלפי שקלים לתקן. גם בדירה הראשונה שלי שקניתי מקבלן כשנכסתי לגור תכלס חייתי בתוך אתר בניה, הבניין עוד לא היה מוכן, היו אינספור תקלות, אזעקות אש באמצע הלילה, הצפות בחניון, והשכונה עצמה היתה עם מדרכות שבורות ועם אוכלוסייה לא פשוטה. אז היתה תקופה שחשבתי שעשיתי טעות שבחרתי את הנכסים האלה, כעסתי על עצמי, היום אני מבינה שהקשיים הם חלק מתהליך. אין דבר כזה הכנסה פסיבית. בסופו של דבר גם בתור מי שמשכירה דירה את נותנת שירות לדיירים שלך, את נותנת להם מקום לגור. ואין כסף קל. זה דורש עבודה. אז טיפ קטן צריך הרבה סבלנות, ובסופו של דבר הדירות האלה כנראה יכפילו את הערך שלהן. כבר היום מתקשרים אלי מתווכים ומציעים לי למכור את הדירה בכמעט כפול ממה שקניתי אותה. מי שיש לה קצת כסף כדאי לחשוב טוב טוב מה סדרי העדיפויות שלה ולהשקיע בנכס שמשמר את הערך שלו ויש לו גם סיכויים טובים לעלות, והכי חשוב - מכניס לך כסף כל חודש. אי אפשר ללמוד איך להשקיע בנדלן בלי לטבול את האצבע במים, יש דברים שאי אפשר ללמוד בשום ספר ומשום קורס.